<h1>סמ"ג עשין סימנים ס"ו—ס"ז</h1>
<h2>דף עח.</h2>
בפרק הנשרפין (סנהדרין ע"ח א' ע"ש וב"ק ל"ט א') המשסה כלבו בחבירו והרגו אין הכלב נסקל עליו וכן אם גירה בו בהמה או חיה והרגוהו (רמב"ם נזקי ממון פ"י ה"ח ע"ש במ"מ). אבל אם נטל [את] הנחש בידו והגיע פיו ליד חבירו עד שנכנס לתוכו ונשכו ומת (לשון רש"י ב"ק כ"ג ב' ד"ה השיך) לדברי חכמים (שם) הנחש יסקל שארס הנחש שממית מעצמו הוא מקיאו לפיכך זה האדם שהשיך בו הנחש פטור ממיתת ב"ד (ע"פ רמב"ם שם ע"ש).
